1
תד"ה כיון דמרדו פקע קדושתייהו שמעינן מהכא דאווזין כו' עכ"ל צ"ע מאי קאמרי שמעינן מהכא כו' טפי הוה להו לאוכוחי הכי בפשיטות לכולי עלמא דמוקמינן מתני' במקדיש ומרדו שבחולין כה"ג חייב בשילוח ואמרינן נמי בהדיא לקמן לפניך לאתויי שהיו לפניך ומרדו וע"כ היינו טעמא כיון דמרדו הוו הפקר וחייב בשילוח ויש ליישב בדוחק: