1
גמרא מ"ט א"ל עצם ודאי פוגם עור ספק כו' לחד תירוצא של התוס' ניחא אפילו למסקנא דתלינן בעצם דמפרקת טפי מהעור ובמפרקת דבתרייתא נמי טפי דודאי פגום דלא חייש באחרונה ובראשונות רגיל להזהר שלא לדחוק הסכין אבל לאינך תירוצא כן משמע מפרש"י דליכא סברא למתלי בעצם המפרקת יותר מבעור וכן באחרונות טפי מבראשונות אלא דבכל גוונא תלינן לקולא צ"ל דהאי טעמא דקאמר עצם ודאי פוגם עור ספק כו' לא קיימא לפי המסקנא אלא דטעמא דרב חסדא הרי שחוטה לפניך וסכין אתרעאי בהמה לא אתרעאי ודו"ק:
2
תוס' בד"ה סכין אתרעאי כו' והוו כס"ס והשתא פריך שפיר בתר הכי כל ספק כו' עכ"ל מלשונם נראה דהשתא לפי' זה דסכין אתרעאי והוי כס"ס פריך שפיר כו' אבל לפי משמעות דשמעתין דסכין אתרעאי לא פריך שפיר ולא ידענא למה לא יתפרש להם כמו כן דפריך שפיר דכל ספק לאתויי כו' ויש ליישב בדוחק ודו"ק: