1
בא"ד והוי קביעות דבכל מקום שהאחד מברך כו' כצ"ל:
2
בד"ה אמר רב ע"כ כו' ולא רצה לפרש בקונטרס דפרק דחולין הוא פרק ראשון כו' עכ"ל ומצינן נמי למימר דלכך לא רצה לפרש בקונט' כן משום דלא תקשה ברייתא לרב ששת כמו שהקשו התוס' לקמן לפי' ר"ת דלא ניחא ליה למימר שתים כמו ר"ת דלחומרא דקאמר שמואל היינו פרק דמקום קידוש דלא משמע כן מדקאמר ולא תימא ר' אמי משום דכהן הוא דמשום דכהן הוא אין להחמיר אלא עד פרק דמקום קידוש דבהכי יתיישב לפירושו ספר הזהיר דקאמר לשמואל לחולין כל היד ודו"ק:
3
בא"ד אלא דמשום דכהן הוא ורגיל בתרומה כו' עכ"ל לרווחא דמלתא כ"כ קושטא הוא דכהן היה דבלאו הכי נמי יכולין להחמיר אברייתא כדקאמר תלמודא דהא ר' מיישא כו' וכן צ"ל לרב ששת לפי תירוצם לפי' הקונ' שהחמיר אברייתא ודו"ק: