תד"ה בריה שאני ואפילו כו' כיון שאין האיסור ניכר כו' עכ"ל כצ"ל:
בד"ה שאני חתיכה הואיל כו' ואם תאמר אם כן אמאי אמרינן בפרק הערל דחתיכה של חטאת כו' וכ"ת שאני חתיכה כו' עכ"ל ולמ"ד כל שדרכו לימנות שנינו לא תקשי להו בפשיטות מההוא דחתיכה של חטאת דבהדיא אמרינן בפרק הערל דההיא דחתיכה של חטאת סבירא את שדרכו לימנות שנינו ע"ש:
בד"ה חתיכה עצמה נ"נ כו' וקשה לפירושו כו' ויצטרך שיהא ס' בחתיכות שנתן אחר כך לבטל הרוטב כו' עכ"ל ר"ל דלא הוזכר זה שיהא ס' בחתיכות של היתר לבטל הרוטב דמעיקרא אלא שהרוטב מבטלות הב' חתיכות דאיסור ומיהו בשם רשב"ם כתבו התוס' לקמן דצריך נמי בחתיכות של היתר לבטל מן הרוטב שיעור ב' החתיכות דאיסורא ואפשר דזה לא הוצרך להזכיר דמסתמא יש בחתיכות הרבה של היתר כשיעור הרוטב של ב' חתיכות ודו"ק:
בד"ה כשקדם וסלק כו' ורב דאתא לפלוגי אדרבה בב"ח לא היה צריך כו' עכ"ל דלפר"ת שפיר אתא רב לפלוגי אדרבה בב"ח בתרתי שאמר דלא בעינן ס' אלא נגד הנבלה עצמה ולא קאמר דבעי ס' גם נגד החתיכה שהיתה מונחת חוץ לרוטב עם הנבלה דלית ליה חתיכה עצמה נ"נ וגם שאר החתיכות מבטלין את הנבלה דלא ס"ל מין במינו לא בטיל וקאמר רב חתיכה עצמה נ"נ ובעי ס' גם נגד החתיכה של היתר שהיתה חוץ לרוטב גם שאר החתיכות אין מבטלין כר"י דמין במינו לא בטיל אבל לפירוש רבינו אפרים דלרב נמי אין חתיכה עצמה נ"נ ולא בעי ס' אלא נגד שיעור הנבלה אם כן לא היה צריך רב לומר בדבריו כיון שנתן טעם בחתיכה כו' דבהא לא פליג מידי אדרבה בב"ח דודאי לכ"ע צריך גם ס' נגד טעם הנבילה שבחתיכה שחוץ לרוטב אלא אגב אורחא כו' עיין ברא"ש ודו"ק: