1
(ד) עליו נאמר ולא יחשבו כו'. קושיא היא הרי על משה ודאי היה ראוי לומר שלא יחשבו עמו כי באמונה היה עושה ולמה הוצרך לחשוב עם אחרים. ומפרש ואזיל דמן הדין לא היה צריך רק משה מילתא יתירה עשה משום והייתם נקיים כו' ומשה היה גזבר לעצמו והיה ירא מפני החשד לכן בא ניתן חשבון:
2
(ה) משכן לעדות. ע' מ"כ גירסת הילקוט לדברות. ומ"כ שהוא כמ"ש בילקוט בהעלותך רמז של"ז בשם מדרש אספה שהיה אהל הדברות חוץ מהמחנה כמדת המשכן ע"ש (ולפי גי' דהכא משכן העדות אולי ענינו כההוא דתנן שלהי חגיגה במקדש שכל הכלים היו להם שניים תחתיהם):