1
(ב) ויחכם עוד הודע לצדיק ויוסף לקח זה נח כו' כצ"ל. וז"ש שומע דבר כו' ומוסיף עליו. וכן באידך דרשא ומטובו מוסיף להם כו':
2
(ג) ומטיבן והוא מוסיף להם חיים. כמדומה שצ"ל ומחכימן כמ"ש תן כו' ויחכם וכמ"ש בקרא דבתריה תחלת חכמה כו'. ומסיים כי בי ירבו ימיך ושנות חיים יוסיפו לך וז"ש כאן והוא מוסיף כו':
3
(ד) לפיכך זכה שיקרא על שמו. כלומר אע"פ שהכל יתעסקו בארון כדלעיל סוף פ' ל"ג. ולהלן סוף הפרשה כאן וע' ביומא (ע"ב:):