(יט) א"ל בדוק אותן כו'. משמע שמשה אמר זה לפני הקב"ה כשנתן לו רשות (ע' מאמר ועתה הניחה לי) לבקש רחמים עליהם אז אמר שירפא משובתם על ידי הבאתם לנדבת המשכן לתקן במה שקלקלו כדמפרש. לכן אחר הביאו ב"י נדבה לה' כתיב ראו קרא ה' בשם בצלאל וגו' וימלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת שהיה יודע לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ וע"י החזיר לתיקונו מה שקלקלו ישראל והחזיר לשרות שכינה ביניהם:
(כ) הרי הביאו כו' עגיל וכומז. כאן אין כתיב עגיל וצ"ל דמתרבה מן וכל כלי זהב וכמ"ש הרמב"ן שהם עגיל וצמיד (ובאמת נראה שצמיד נכלל בטבעות) ונ"ל מפני שעגיל הוא על אזנים כמ"ש (יחזקאל טז) ועגילים על אזניך לכן תכשיט הזה שנתנוהו לעגל שפרקי נזמי הזהב שבאזניהם כתבו הכ' בסתם וכללו בכלי מעשה ולא הזכירו בפירוש. ונזם דכתיב היינו נזמי האף כמ"ש ביחזקאל שם נזם על אפך (וע' בשבת (נ"ט) ששניהם נקראים נזמים):