1
(טו) אמרתי לך לאו ועשיתי רצונך. ח"ו שיעבור משה פי ה' באם היה א"ל לאו. ואפשר האי אמרתי לך לאו נמשך למעלה ואני הייתי יודע כו' והוא מוסב טעם על האמירה הראשונה שא"ל שלא לערב בהם ע"ר. וכשהשיב משה לעולם מקבלים השבים לא א"ל הקב"ה עוד כלום (שנא לגדור גדר בפני בעלי תשובה). או אולי ט"ס הוא וצ"ל א"ל לך ועשה רצונך. וכענין מ"ש במרגלים בבמ"ר פט"ז שא"ל הקב"ה שלח לך אם בקשת שלח לך לעצמך:
2
(טז) והם עשו אותו וגרמו כו'. עיין בזוהר פר' זו בארוכה: