(יא) ורבותינו אמרו כו'. צריכים דברי ר"מ ומסייע ליה תדע לך שכן כו' כצ"ל לנוסחת הספר ואין רבותינו מחדשים כ"א סיוע ממקרא אחר לר"מ. אך כמדומני שעיקר הגי' צ"ל ורבותינו אומרים לך רדה אותם מרדות הם צריכים מסייעא ליה כו'. ולפ"ז אף שרבותינו מסייעין ובשיטת ר"מ דדרש לך רד לשון מרדות. אבל חלוקין הן בזה. דר"מ אמר שהם צריכין מרדות שירדם ויענישם הקב"ה. וכדמייתי קרא דוהנה עם קשה עורף הוא. וכדכתיב באידך קרא אתם עם קשה עורף (אפשר גרסינן האי קרא לכאן וגו') ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך ורבותינו דרשו לך רד אתה רדה אותם והיינו כדמייתי קרא שצוה משה עברו משער לשער והרגו וגו':
(יב) והיכן אתה מוצא שא"ל כך לך רד. בתדא"ר פ"ד לא אמר הקב"ה למשה כן אלא שהיה משה דן בעצמו כו' ע"ש. והוא דבר תימא. ונראה שהכוונה כדהכא שהקב"ה אמר זה ברמז ונא בפירוש ומשה דן בעצמו פירוש הדבר כיצד יתקיים המרדות בהן עלידו:
(יג) ואני חוזר בטטראמולין שלי. בפר' שמות שם הגיר' ירד בטטראמולין וכצ"ל:
(יד) קהל העגל. יפה הגיה ביד"מ קול העגל וכ"ה לקמן ס"פ מ"ג עיין פירושו במ"כ שם דצעקתם שמעתי דרש ונכון יותר מפי' היד"מ בזה: