1
(ה) חייבתם עצמכם. מפורש בתנחומא כאן ובסוף פרשת קדושים תחלה הייתי מלמד עליכם סנגוריא וגרמתם לעצמכם לקטרג ולחייבכם:
2
(ו) אברהם שנאמר לך לך כו'. ובילקוט ירמיה הגירסא שנאמר תנו לי אחוזת קבר:
3
(ז) יצחק גור בארץ הזאת. בילקוט שם הרי הקדוש ב"ה מחבבה לפני יצחק:
4
(ח) יעקב ונשאתני ממצרים. עיין שם בב"ר. ובתנחומא ראה סימן ח' מביא קרא דושבתי בשלום אל בית אבי:
5
(ט) קל לאכול. בשלהי כתובות אמרינן שאין בשרו רך. וצ"ל דכאן כשנתבשל קאמר שהוא קל:
6
(י) אלו זכיתם אני בעצמי נעשיתי לכם שליח כו'. זה מכוון למ"ש הרמב"ן שמלאך דהכא הוא מלאך הגואל שנקראת כן השכינה וכדלקמן סוף הפרשה. וע' בזוהר כאן (קכ"ה.) ובפ' וירא (קי"ג:):