(נד) לא טוב לך שאני מניחך. זהו שכתוב בל טוב שאסלק שכינתי הקרויה טוב למעוז ביום צרה וגם מי גרם לכם שתהיו יודעין לדון (ותתמנו בראש) על ידי התורה. וכשלא תעשו המשפטים תסתלק התורה מכם (וכמש"ל שלא נתן הקב"ה התורה אלא ע"מ שיעשו את הדינין):
(נה) וכן אתה מוצא בנ"נ. שהועילה לו זכות וצדקה. ואסיפיה דקרא דשמרו משפט ועשו צדקה קאי:
(נו) סוגר הים הכל מתים כצ"ל שמן הים היו מביאים בספינות לחם ומזון למכור במדינה:
(נז) מוליכני. עמ"כ. ובתנחומא הגי' מייעצני:
(נח) והיה מפרנס לישראל י"ב חודש. ע' בירושלמי פ"ג דסוטה ה"ד:
(נט) פלוטמיא נעשית. פי' מ"ע יום שמחלקין מתנות כבוד מהמלך להעם:
(ס) שסוף בלעם יורד לגיהנם. אף ליום הדין הגדול לע"ל יורד ונדון שם וז"ש שאין רוצה שתבא ישועתי ויהיה אז יום הדין הגדול. וכ"ה באג"ב רפ"ק וע' בפסיקתא דתקעו שופר בציון:
(סא) אלא ישועתי כו'. תנחומא ס"פ אחרי מות ועיין בירושלמי סוכה פ"ד ה"ג:
(סב) שאנו מבקשים לעשות צדקה כו' כצ"ל:
(סג) פותח הגלוסקמאות כצ"ל:
(סד) יהושפט שופטים וגו' לא לאדם תשפטו כי לה' וגו' וכשבאו בני עמון כו' לכם המלחמה כי לאלהים כצ"ל:
(סה) גרמה הישועה שתבא. כמ"ש שם עמדו וראו את ישועת ה' עמכם:
(סו) מה כתיב אחריו כי תקנה עבד עברי וגו' יצא לחפשי חנם רמז הגאולה: