1
(טו) ד"א ויהי בשלח כו' משה אמר וי. כמ"ש לעיל ס"פ שמות אקרא דעתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם עתה תראה ולא במלחמת ל"א מלכים לכן כשנתקיים בשלח פרעה נזכר משה על הגזירה שעליו וצווח ווי (ותחלה משום צער ישראל שהיו עדיין בגלות לא נפנה לצער עצמו כלל):
2
(טו) במזל שהוא מוציאה מבית אביה ואינו בא עמה לחופתה התחיל בוכה כו' כצ"ל: