(א) שוט לסוס זה פרעה הראשון. כי סוס שוטף בזנות ומצרים משולים כסוסים:
(ב) שנאמר וינגע כו'. ואמרו בב"ר שם שהיה מלאך עומד ומגלב (פי' שוט ומקל) בידו כו' וזהו שוט לסוס:
(ג) ואומר ולאברהם הטיב בעבורה. לאברם בזכות שרה הרי טובים השנים זה לזה:
(ד) ומתג לחמור זה היה אבימלך. כדמפרש שחשך בעדו הקב"ה ומשכו ברסן ומתג (וע' מ"ש בס"ד בביאורי לפר"א ס"פ ל"ז על מתג האמה שנתן יצחק לאבימלך):
(ה) מאויי רשע. לכך נאמר ומתג לחמור משל אבימלך למה"ד כו' בעדך וחיה ושבט לגו כסילים זה פרעה כו'. ויהי בשלח פרעה משל פרעה למה הוא דומה כו' כצ"ל:
(ו) ולא שלחה לו והוא שבקש להרגו. כלומר אף שבקש להרגו מכל מקום עמד זה בדבריו והיה לו זה לשבח גבורת לבבו. וכדמסיים בנמשל אח"כ והם אומרים ראוו איש שעמד בדבריו:
(ז) ונטל מקל. וערף כל בהמתו כצ"ל פי' הרגם מכת עורף באכזריות חמה (ונקט לשון האמור בפטר חמור ואם לא תפדה וערפתו):
(ח) ראה איש. שעמד בדבריו מששלחן הרי הורגו כן נכון יותר הגירסא: