1
(כד) השבויים. שבאו עליהם כצ"ל:
2
(כה) אף הוא הפך כו'. נראה שעיקר דרשה זו סובב לדרוש קרא (איוב ל"ד) לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו. שעל שהכיר מעשה עבודתם שהפכו עבודת השעבוד על ישראל הפך הפורענות עליהם בלילה וידכאם. וז"ש אח"כ כשם שנהפך סדום בלילה שמקרא זה עצמו נדרש על סדום בב"ר ר"פ כ"ח ע"ש:
3
(כו) לכן דוד אומר אתה נורא אתה כו'. ונראה דקראי דלקמיה מדרש ביצ"מ נמו שנתם ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם על מכת בכורות בלילה שנהרגו בשנתם: מגערתך אלהי יעקב נרדם ורכב ומים י"ל קריעת ים סוף שגער בים ויבשהו ורכב וסוס פרעה נרדמו כישנים ונסו לתוך הים וז"ש נורא אתה ומי יעמוד לפניך: