1
(א) אסור ליגע בה כל עיקר כו' וכל מי שנוגע כו' אין מתרפאין בה. משמע דבאיסור קריבה נמי אין מתרפאין. וכדאמרינן סוף פ"ח דסנהדרין (ע"ה.) למ"ד אשת איש היתה מן הדין אמרו ימות ואל יספר עמה וע"ש בחידושי הר"ן:
2
(ב) ד' פעמים. בפרשה א' הראה כו' כצ"ל:
3
(ג) גנותה של עבודת כוכבים ושבחו של ה'. עיין ריש איכה רבה:
4
(ד) הוי בשובה ונחת תושעון. פי' בשובה בתשובה כדדרש בירושלמי ריש תענית. בנחת שיניחו וימשכו ידם ממעשיהם הרעים ולומר שאין בתשובה טורח מרובה רק בשב ואל תעשה במשוך ידו מעשות כל רע: