העשויין להשאיל ולהשכיר כו' כך הוא גירסת רש"י ז"ל ומה שהקשה תוס' מרבא דאפיק זוגא דסרבלא מיתמי ולא הזכיר שהיה שם כל הני תנאים לפע"ד נ"ל פשוט נהי דאי טעון לקוח נאמן אפי' בדברים שאינם עשויין למכור ועשויין להשאיל ולהשכיר כיון דאינש צנוע הוא מ"מ ליתמי לא טענינן להו מידי דלא שכיח כיון שאינו עשוי למכור ועשוי להשאיל ולהשכיר עי' מ"ש תוס' לעיל מ"א ע"ב ד"ה כל האומר כו' בסוף הדיבור לחד שינויי ודו"ק:
דבקושטא קמשתבע לא קתני לפר"ת לא קתני במתני' אבל מ"מ חשוד הוה י"ל להכי לא קתני משום דקתני חשוד דרבנן לאשמועינן דאפי' בעבירה דרבנן פסול לשבועה ואשמועינן חשוד דאורייתא לאשמועינן דאפ"ה שכנגדו אינו נוטל בלא שבועה וא"כ שבועת בטוי לא איצטרך למתני' דחמירא מחשוד דרבנן וקילא משארי שבועות דאורייתא ואתי' מקל וחומר דמשחק בקוביא ושכנגדו אינו נוטל אלא בשבועה מק"ו דשבועה דלשעבר ודו"ק: