סוף המתני' כך וידוי של פר מכפר על הכהנים לפע"ד ר"ש לטעמיה הוצרך לכך. בשנבין לפמ"ש רש"י ד"ה אלא שהפר כו' וכן כפרת שעיר החיצון פרו של כהן כו' משמע שהפר מכפר גם איש בה ואין בה ואם כן כשנאבד שעיר החיצון איך מקריבין אותו ברגל והלא מתחלה הופרש לכפר אישראלים ולא אכהנים ששעיר החיצון אינו מכפר אכהנים כלל שהפר מכפר כפרתו ואיך יקרב ברגל אכהנים ואישראלים והם אינם בעליו וכן בהיפוך מיהו את"ק לק"מ דיש לומר דאה"נ דהפר מכפר אכהנים גם אאין בה ואין בה ואין לכהנים כפרה בשעירי הרגלים כלל אבל לר"ש קשה משעירי ר"ח איך יקרב שעיר החיצון בר"ח והוא מכפר אכהנים טהורים שאכלו קדש טמא ובודאי אין לומר שהפר מכפר גם אזה בספ"ק משמע שאין מכפר אלא אטומאות הגוף ואם אין לכהנים חלק בשעירי ר"ח במאי יתכפרו וא"ל נמי ששעיר המשתלח מכפר על זה הלא אינו מכפר על טהור שאכל את הטמא לר"ש ואיך יכפר לכהנים ולא אישראלים ע"כ יש לכהנים וידויי' של פר אשארי עבירות ובכללם טהור שאכל את הטמא וא"ש ודו"ק:
גמ' מכדי תנא ממכות סליק. עי' תוס' מה שהקשו ועי' בחידושי רשב"א בשם הרמב"ן ז"ל ויש לומר כך דבמתני' דפרק בתרא תנינן ואלו הן הלוקין כו' הנכנס למקדש טמא והאוכל קדש בטומאה ע"ש ואם כן מסתמא שייך אחר זאת המשנה מסכתא זאת דמסיים ביה כל דיני ידיעות הטומאה לענין קרבן, אך לפ"ז מ"ש דתני שבועות ברישא ה"ל למיתני ידיעות ברישא ומשני לאו משום האי טעמא סמכינהו להנהו מסכייתא אלא משום דתני בסוף מכות חייב על הראש כו' חדא דמחייב עלה תרתי וכיון דלא משום ידיעות סמכינהו תו לא קשיא דלפתח בידיעות כמו שתי' תוספות במתני' א"נ יש לומר משום דבידיעות (אי איירי לענין קרבן) לא שייך חדא דמחייב תרתי כמו בשבועות:
וביותר לפי מה שאני רגיל לפרש דהקפת הראש הוה ממש שתים שהן ארבע דאמרינן התם במכות מדכתיב לא תקיפו א' למקיף ואחד לניקף ואמר רבא התם כשאדם מקיף עצמו עובר משום מקיף ומשום ניקף והשתא כשמקיף ב' הפיאות חייב ד' והיינו חדא דמחייב תרתי ועי"ז נעשה ד' והוה ממש דומיא דשבועות דאיכא ד' משא"כ ידיעות ליכא אלא ב' איסורים והא דלא תניא נמי במתני' המקיף הראש משום דלמסקנא לקרבן איירי מתני' ולא למלקות ודו"ק: