גמ' היינו קלות כו' פירש ועשה ול"ת דקתני סיפא למה לי. צ"ע דבתחלה ה"ל להקשות מהודע ולא הודע דהיינו מציעתא ואחר כך מסיפא עשה ול"ת מיותר ועוד איך לא ידע לתרץ דסיפא מפרש אלו הן קלות כו' ואם כי זהו דוחק אם כן מאי משני ואלו הן קלות הלא זה היה נראה לו דוחק ונלפע"ד דבסוף יומא משמע דאיכא למימר דל"ת בכלל החמורות הן ואם כן איכא למימר דקלות וחמורות דמתניתן היינו עשה ול"ת ומכריתות ומיתת ב"ד לא איירי מידי ברישא ועלייהו קאי הודע ולא הודע והודע לאו היינו מזיד אלא שנודע לו שחטא וא"ל אם כן מחייב חטאת כמ"ש רש"י ד"ה היינו זדונות כו' ז"א כיון דקאי רק אחייבי לאוין ועשה לא שייך חטאת ולא הוה קשה מידי קו' הש"ס לכן מקשה תחלה היינו חמורות היינו כריתות וא"נ נסבול הדוחק דאלו הן קלות וחמורות אם כן חמורות היינו כריתות ומיתת ב"ד אם כן ע"כ הודע לאו היינו שנודע לו שחטא דאם כן בר קרבן הוא ע"כ היינו מזיד ממש. ומשני הש"ס הודע אספיקא קאי והשתא א"ש דמפרש אלו הן קלות ואין בו דוחק דאי לא הוה מפרש ה"א קלות וחמורות היינו עשה ול"ת ולא כריתות ומיתת ב"ד דאל"ה קשה הודע ולא הוה אמרינן אספיקא קאי לכן קאמר מתני' אלו הן קלות כו' ודו"ק: