והוה ר"ז חדי בה סבר על דרבנן איתאמרת א"ל ומה בידך ועל דר"ש איתאמרת. כפי' הפ"מ ז"ל ולא דהקדיש דם לבד"ה ביניהן היא בין ר"א בשם ר"י ור"ח בשם ר"י ז"א אלא דר"ב מפרש דכל הפלוגתא דביניהון בין ר"ש ורבנן היא בהקדיש דם לבד"ה דאז ם"ל לר"ש דיש מעילה ורבנן ס"ל אין מעילה משא"כ בדם כפרה כו"ע ס"ל דאין מעילה וע"כ הוא הטעם כמו דאיתא בבבלי הוא לפני כפרה כלאחר כפרה מה לאחר כפרה אין בו מעילה משום שנעשית מצותו אף לפני כפרה אין בו מעילה דל"ל דהטעם הוא משום יכפר דאין לך בו אלא כפרת נפש בלבד ז"א דא"כ אף בהקדיש לבד"ה נמי נימא כן יכרת אין לך בו אלא כרת נפש בלבד דמ"ש דהא בשביל זה קאמר ר' בא ומה בידך ועל דר"ש איתאמרת אבל בין ר"א בשם ר"י ובין ר"ת בשם ר"י אין שום נפ"מ כלל דמאן דדריש יכפר אין לך אלא כפרת נפש ה"ה דדריש כל אוכליו יכרת אין לך אלא כרת נפש בלבד דמ"ש וע"כ קאמר דבין ר"א בשם ר"י ובין ר"ח בשם ר"י אין נפ"מ אלא דקאמר הקדיש דם לבד"ה ביניהון היא בין ר"מ ור"ש לרבנן דפליגי רק בקדשי בד"ה אבל בדם מזבח אף ר"ש מודה דאין בו מעילה ואי משום לכפר אין לך בו אלא כפרת נפש בלבד א"כ יקשה ג"כ מ"ש דם דקדשי בד"ה הא א"ל למימר נמי אין לך בו אלא כרת נפש בלבד אלא ע"כ דהטעם הוא דקדשי מזבח אמרינן לפני כפרה כלאחר כפרה מה לאחר כפרה אין בו מעילה אף לפני כפרה אין בו מעילה. ועי"ז יתפרש היטב מה דמסיק: