אלמנה לא יקח יכול אפילו אנס פי' דאינו חייב רק בלקיחה אבל בביאה לחוד פטור אפילו אנס ת"ל ולא יחלל זרעו בעמיו הרי דכיון דיש לו זרע עובר כיון דראוי להזרע זרע יכול אפילו הערה פטור ת"ל לא יחול ולא יחלל דמשמע תרתי אונס והעראה ופריך עד כדון כר"ע דמרבה לשונות כפולים כר"י. מנ"ל תני ר"י כו' כו' נאמר כאן לקיחה בשומ"י כו' כו' נאמר כאן לקיחה בשומ"י כו' ויליף הירושלמי ח"ל דכהונה לקיחה לקיחה מיבמה. וזה אינו ברייתא בשום מקום אלא הגמ' בעצמה מוכיח ע"כ דיש העראה בח"ל דכהונה לר"ע ילפינן מלא יחלל ולר"י ע"כ ילפינן מג"ש דיש העראה בח"ל דכהונה ומסיק הגמ' מנ"ל דילפינן לקיחה אימא באמת לא ילפינן הג"ש הזאת ובאמת אין העראה בח"ל דכהונה ע"ז מסיק דע"כ יש העראה בח"ל דכהונה וילפינן ע"כ העראה בח"ל דכהונה מהא דאמר ר' בא בר ממל הערה בה חייב משום חללה כו' הרי דע"כ יש העראה בח"ל דכהונה וע"כ שקלינן וטרינן ללמוד זאת וילפינן זאת לר"ע מן הקרא דלא יחלל ולר"י ע"כ ילפינן בג"ש. ואי דלא אמר רבב"מ הא"מ דאין ה"נ דלא דרשינן הג"ש ואין העראה באמת לח"ל דכהונה ואי ממתניתן דתנינן וכן הבא וכו' לאו ראי' היא די"ל דאין העראה בח"ל דכהונה והא וכן היא על ל"ש בשוגג ול"ש במזיד כדאוקי רב עמרם בבבלי דף נ"ו עיי"ש אבל מהא דאמר רבב"מ מפורש דהעראה קונה בח"ל דכהונה מוכח ע"כ דילפינן לר"ע מלא יחלל. ולר"י מג"ש דיש העראה בח"ל דכהונה ודוק: