חליצה ע"י שעיקרה פסולה פוטרת פי' כיון דלאחר חליצה פסולה עליו ע"כ פוטרת אבל ביאה לקיימה. והאיך יקיים אותה שנפסלה כבר עליו וכ"פ הפ"מ ז"ל והירושלמי לא צריך לההיא דאמרינן בבבלי דף נ' ע"ב דבביאה הטעם דצריכה חליצה בביאה אחר הגט גזירה ביאה אחר הגט משום ביאה אחר חליצה ז"א דדווקא לשיטת הש"ס דילן דגט יבמה מדרבנן ע"כ צריך הגזירה אבל להירושלמי דגט ביבמה מדאורייתא ע"כ פשיטא דלא מהני הביאה לחלק הגט ע"כ לא קני אף לשיורא דגט לגמרי וצריכה חליצה אף לחלק הביאה ועל חלק הביאה צריכה חליצה אף בלא הגזירה הנ"ל כמבואר בדברינו לעיל פ"ב ה"ב עיי"ש ותפטור בה לחומר וליידה מילה שנתפסת קידושין בצרה כו' כל יבמה שאין כולה לחוץ לעולם היא בפנים עד שתצא לחוץ פי' כיון דעדיין זקוקה במקצת לא נתפס בה קידושין. והא דבה"ל הקודמת מיבעיא לי' בשחלץ לבעלת מאמר די"ל דתפסי בה קידושין שאני התם משום דנעקר זיקת המת ואין עלה רק זיקת היבום הנוסף כנ"ל ואינה לחוץ ורק משום זיקה הנוספת. אבל הכא שאינה כולה לחוץ משום זיקת אחיו המת לא נתפס בה קידושין. ומוכח מכאן דמקצת זיקה לא תפסי בה קידושין והירושלמי לטעמי' בפרק זו הלכה א' דגט פוטר מקצת מדאורייתא וע"כ אפילו לאחר הביאה לא נעקרה זיקת המת לגמרי מדאורייתא: