כיצד הוא עושה כונס ומגרש ומחזיר והיא שוברת על כתובתה א"ר יוסה לצדדין היא מתניתא דלאו שוברת לו דווקא בגירשה והחזירה אלא שיכולה לשוברת אף בכניסה הראשונה ואם בגירשה והחזירה אינה צריכה לשבור משום דכיון שהחזירה הרי כתובתה עליו ודוק:
ר"ז בשם רב המנונא כנסה וגירשה והחזירה אם חידש לה כתובתה כתובתה על נכסיו ואם לאו כתובתה על נכסי בעלה הראשון. ר' יוסי אמר בשם ר"ח מתניתא אמרה כן שהמגרש את האשה והחזירה ע"מ כתובתה הראשונה החזירה וס"ל לר' יוסי בשם ר"ח דכנסה וגירשה והחזירה הוא נמי על כתובה הראשונה על נכסי המת. ופליג על ר' יוסי לעיל דס"ל דבכנסה וגירשה והחזירה כתובתה על נכסי יבום ור' יוסה לחוד ור' יוסי לחוד א"נ דר' יוסי קאמר בשם רב חסדא ולו לא ס"ל ודוק:
סוף עד שיכניסו ויגרש ויחזור. פי' מילת סוף בירושלמי היא משמש בלשון דווקא. ומצוי כמה פעמים לדוגמא עיי' ברפ"ק דמס' דמאי אר"ז לא סוף הקלין שבדמאי אלא אפילו דמאי עצמו והכונה מבואר בפשיטות לאו דווקא בקלין אלא אפילו בלא קלין הרי פירש המילות לא סוף דבר היא לאו דווקא וממילא מילת סוף הוא פי' דווקא וכן לקמן הי"ד ר' יודן בעי סוף דבר עד שתלד לא אפילו הפילה ופי' סוף היא דווקא וה"פ סוף עד שיכניס ויגרש ויחזור פי' דווקא עד שיכנס ויגרש ויחזור אז אם חידש לה כתובה כתובתה עליו אבל בלא גירשה והחזיר' אלא בכניסה ראשונ' אם חידש לה כתובה אין כתובתה עליו בתמי' הא כיון דחידש כתובתה אפילו בכניסה ראשונה כתובתה עליו. ומאי שנא דנקט דינא דחידש כתובה גבי גירשה והחזירה ומשני דרובא אתא מימר לך אפילו גירשה והחזירה אם חידש לה כתובה על נכסיו ואם לאו כתובתה על נכסי בעלה הראשון פי' הא דתני גירש והחזירה לאו משום דינא דאם חידש לה כתובתה עליו אלא העיקר רבותא קמ"ל דאם לא חידש לה כתובתה על נכסי בעלה הראשון אפילו גירשה והחזירה ונקט גירשה והחזירה לרבותא דאם לא חידש לה כתובתה על נכסי בעלה הראשון ודוק: