אילו ארבעה אחין שנים מהן נשואין שתי נכריות שמא אינן מתיבמות שנייא היא הכא שיש בו איסור אחיות מעתה לא יהי' צריכות הימינו חליצה א"כ מתני' ע"י זיקה ואין בו איסור אחיות ברורות ע"כ פי' כפי דקי"ל לעיל בפ"ק ובפ"ב ומבואר בדברינו שם דבב' אחין יבמין הוזקקה לא' וא"י לאיזהו וכשחלץ לה ראובן נמצא דנתברר מעיקרא דלא היתה זקוקה לשמעון וכן בצרות כשחולץ לאחת הובררה מעיקרא דהצרה אינה זקוקה עי' בדברינו לעיל דביארנו דכן הוא שיטת הבבלי ושיטת הירושלמי עיי"ש ע"כ קאמר הכא דאין בו איסור אחיות ברורות שאינו מבורר למי תהי' זקוקה א"כ כל אחת הוי ספק שמא היא אחות אשתו שמא לא ואע"פ שכשכנס השני או חלץ אחד לחדא נתברר הדבר דלהני לא היתה זקוקה למפרע כדאמר לעיל בפ"ק חלץ לחבירתה ובא עלי' חלו עלי' קידושין למפרע עיי"ש מ"מ אסורה עולמית הואיל והוי יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבוא עלי' ואסורה משום דרכי נועם דדרכי נועם הוא שייך אפילו בספק זיקה כיון דלא היתה זקוקה גמורה בשעת מיתה האיך תחזור ותיזקק גמורה לאחר מכאן ע"כ אין יוצאת בלא חליצה משום דהוי ספק שמא לא הוי אחות זקוקתו ויבומי לא משום שמא הוי אחות זקוקתו ופי' אין בו איסור אחיות ברורות הוא כההיא דגרסינן במס' נדרים דף ע"ד נהי נמי דיש זיקה [בתרי] אין ברירה ע"כ עי' בר"נ ז"ל דמפרש הא אינו מבורר בשעת הפרה למי היא זקוקה וה"נ אין אחיות ברורות ודוק: