ר' ירמי' בעי הבא על הצרה מהו שיהא חייב עלי' משום אשת אח. פי' המפרשים ז"ל לא הבנתי ונראה לפענ"ד שהי' כתוב משום א"א בר"ת והכונה הוא אחות אשה וטעה המדפיס והדפיס אשת אח אבל באמת הוא אחות אשה וה"פ דהא כתב רחמנא אשה א"א לא תקח לצרור וגו' עלי' והאי עלי' מתוקם במקום יבום וגזר רחמנא דבמקום יבום לא תקח אחות אשה וצרתה ואיכא עלה איסור דאחות אשה ג"כ כמו שאסר הכתוב לאחות אשה ועשאה ערוה כן נמי עשה הכתוב גם לצרה ערוה דאחות והשוה הכתוב במקום יבום הצרה להערוה באיסור ל"ת אחד וקאי על תרווייהו באיסור אחות אשה כמו אחות אשה גופה כן צרת אחות אשה או דילמא דאינו חייב על הצרה רק באיסור אשת אח דהא כל עיקר דדווקא במקום מצוה הוא דאסורה צרה שלא במקום מצוה שריא הוא כדאיתא במס' יבמות דף ג' בסוגיא דפוטרת ואוסרת דלפיכך תני פוטרת דאיסורא הוא משום דכיון דנפטרה מיבם ממילא הוי עלה איסורא דאשת אח וע"כ לפ"ז אין על הצרה איסורא אחריתא רק אשת אח ולא נכללה באיסור הל"ת דאשה א"א לא תקח וגו' במקום עלי' זה האיבעיא דר' ירמי' ע"ז א"ל ר' יוסי דז"א דאי הי' אפשר לצרה בלא אשת אח יאות הוי שפיר דחייב תרתי אבל מכיון דאי אפשר לצרה בלי אשת אח ר"ל שלא במקום מצוה שריא צרה א"כ כל איסורא הוא אך משום אשת אח ע"כ אין עלה רק איסורא דאשת אח לחוד ואי לא הי' אפשר לאשת אח בלא צרה ולצרה בלא אשת אח רק בדאיכא אשת אח וצרת ערוה אז הי' אסור אז שפיר י"ל מאי חזית דהוא משום אח לחוד שמא משום אחות אשה ג"כ אבל מכיון דאפשר לאשת אח בלא צרה וצרת ערוה אי אפשר בלא אשת אח ע"כ כל איסורה הוא משום אשת אח לחוד כההיא סוגיא דפוטרת בכל עיקר דאסורה במקום יבום משום דכיון דנפטרה במקום יבום ע"כ הוי עלה איסורא דאשת אח ועי' בתוס' ותמצא טעם:
סליק פירקא בס"ד: