א"ר יוסי קשייתה קומי דשמואל הרי גיטין הרי אין כתיב בהם מחשבה ואין מעשה שלו מוכיח על מחשבתו דתנינן הכל כשרין לכתוב את הגט אפילו חרש שוטה וקטן אמר ר"ה והוא שיהא גדול עע"ג ר' יוחנן בעי והיינו וכתב לה לשמה. פי' א"כ קשיא דר"י אדר"י דהא בתרומות מתרץ ר"י משום דכתיב בהם מחשבה הלא"ה מעשה שלו מוכיח על מחשבתו והכא גבי גיטין פריך והיינו וכתב לה לשמה וע"ז משני ר' יוסי תמן זה כותב וזה מגרש ברם הכא הוא חושב והוא תורם לפיכך בגיטין אין מעשה שלו מוכיח על מחשבתו ר' יעקב בר אחא אמר הא אילו כתב הוא וגירש הוא גט הוא ברם הכא הוא חושב והוא תורם. פי' המפרשים ז"ל דחוק הוא וקשה להבין ועוד אינו מדויק מלה אחת תיבת הא אילו דתיבת הא מיותר וכך צ"ל סגנון הלשון אלו כתב הוא וגירש הוא ומה זה תיבת הא ע"כ נראה לפענ"ד דתיבת הא מקומו הוא לבתר האי מימרא דר' יעקב בר אחא ואתי שפיר הסוגיא כעין חומר בע"ה ע"פ מה שמבואר בסמוך לקמן דר"י בר אחא ר"ח בשם ר"י חלוקין על השונה הזה דס"ל דלא מהני בגיטין עע"ג גבי חרש אפילו פקח שנתחרש אפילו שיהא הוא כותב והוא מגרש דמדייק ממתניתין נתחרש או נשתטה אינו מוציא עולמית ויכתוב ויקיימו אחרים כתב ידו כלומר דאחרים יעמדו ע"ג כמו שמבואר לקמן בע"ה הרי מפורש דלא מהני עע"ג אפילו שיהא הוא כותב והוא מגרש דקתני אינו מוציא עולמית אלמא דאין שום תקנה א"כ קשיא דר' יעקב בר אחא (בשם ר"י) דקאמר אילו כתב הוא וגירש הוא גט הוא בעומד ע"ג אריב"א ר"ח בשם ר"י דקאמר חלוקין על השונה הזה דבסמוך וס"ל דלא מהני עע"ג אפילו מגרש בעצמו וקשיא דריב"א אר' יעקב בר אחא ע"ז מקשה הא ריב"א ר"ח בשם ר"י חלוקין על השונה הזה ומסיק מאי כדון הוא תירוץ כלשון הירושלמי בכ"מ אתאי דר"י דתרומות כר"י בשריב"ב דקדושין [הוא קידוש אפר פרה כידוע בשם הגר"א ז"ל] דס"ל דעע"ג מהני ודר"י בגיטין כרבנן דקידושין דלא מהני בעע"ג ור"י דקאמר בתרומות דמהני עע"ג הוא אליבא דר"י בשריב"ב והא דקאמר חלוקין על השונה הזה דלא מהני עע"ג הוא רבנן דקידושין דהם חלוקין על רשב"ג ומתרץ המתני' דתרומות דאתיא אף כר"י בשריב"ב דאע"ג דלדידיה מהני עומד על גביו מ"מ לא מהני מעשיו הוכחה על מחשבתו משום דכתיב מחשבה ולרבנן דר"י בשריב"ב לא מהני בלא"ה אלא אפילו לר"י בשריב"ב לא מהני ג"כ משום דכתיב מחשבה וחלוקין על השונה הזה היינו חכמים דר"י בשריב"ב: