ומניין לידיעה בתחיל' וידיעה בסוף והעלם בנתים ת"ל ונעלם ונעלם ב' פעמים מכלל שבאת לו ידיעה בתחלה כו' עד כדון כר"ע כר"י. פי' עד כדון כר"ע דס"ל דאינו חייב על העלם מקדש דדרש ונעלם ממנו והוא טמא על העלם טומאה הוא חייב ואינו חייב על העלם מקדש לקמן בר"פ ידיעות דף י"ד ע"ב א"כ אייתר לי' ונעלם לרבות דבעי ידיעה בתחלה משא"כ לר' ישמעאל דס"ל במשנה שם דף י"ד ע"ב דב' פעמים ונעלם מיבעיא לי' דחייב על העלם מקדש ג"כ א"כ מנ"ל דבעי ידיעה בתחלה ומשני דס"ל כרבי דיליף ממשמעות ונעלם גופי' דמכלל דהי' לו ידיעה דרבי אמר ונעלם ממנו מכלל שידע והוא ידע הרי שתי ידיעות. ושאל הגמ' הא ר"י ס"ל כרבי אך שאל אם רבי ס"ל כר"י. ר"ל אם סתם המשנה כר"י דידיעות שתים שהן ארבעה. דהיא העלם טומאה והעלם קודש ומקדש ע"ז קאמר דז"א דאפילו כר"ע אתיא מתניתן דשתים שהן ארבעה היא לאו העלם קודש ומקדש אלא שתים במזיד לכרת ושתים בשוגג לקרבן. דמרבינן מריבוי הכתוב דהכתוב קאי על טומאת מקדש וקדשיו לחייבו קרבן עולה ויורד כדאוקמא לעיל. והיינו דגרסינן ואפילו כר"ע אתיא היא ידיעה והעלמה לקודש וידיעה והעלמה לטומאה. ועי' בחיבורינו לעיל ד"ה ר"א בשם ר"א עיי"ש: