כיצד שלא לאוכליו שחטו לשם חולה לשם זקן כו' הדא אמרה כו' פי' דקס"ד ששחט לשם זקן אחד דאל"כ נתני לשם בני חבורה פסולין. כדאיתא בסמוך וע"כ דשחט לשם בריאים ולשם זקן אחד והא דתני במתניתין לאוכליו ושלא לאוכליו כשר מיירי ששחט שיתכפרו בו השלא לאוכליו דהיא בזריקה כדאמר ר"א בסמוך אבל בשחיטה פוסל מקצת שלא לאוכליו והגם דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה כדפי' רש"י ז"ל אך דפסול משום דשחט לשם מקצת חבורה כר' יונה דבסמוך דס"ל דהשוחט על חצי חבורתו נעשה כמתפיס כפרת אלו לאלו מאחר שלא נתכפר למקצת בני חבורה לא נתכפר לכל החבורה. ואע"פ דהמקצת החבורה הללו לאו בר המנאה הוא ולאו בני חבורה מקרי ולא דמי להא דר' יונה דהא ר' יונה מיירי בשהמקצת הוי בר המנאה והוי מבני חבורה משא"כ החולה והזקן לאו בר המנאה הוא לכושר מ"מ חשיב מבני החבורה למען לפסול את החבורה שיהא חשובים ששחט לחצי חבורה ע"ז פריך הדא אמרה שהקטן יש לו מנין לפסול אע"פ דלאו בר המנאה הוא לכושר מ"מ חשוב בר המנאה לפסול שלא למנויו ואנן קי"ל איפכא כיון דהקטן אין לו מנין לכושר ולא חשוב בר המנאה לכושר לא חשיב גם בר המנאה לענין הפסול דשלא למנויו כמבואר בתוס' בדברינו הדא אמרה היה נתון בדרך רחוקה דהוא מאוס קופת העזרה ולחוץ דלאו בר המנאה הוא לכושר אם בדיעבד שחטו עליו הוי בר המנאה לפסול ואנן קי"ל בפ"י ה"ג איפכא כיון דלא חשוב בר המנאה לכושר לא חשוב בר המנאה לפסול דשלא למנויו ועי' בתוס' בדברינו הדא דמסעייא לדרומיי דאימורין שנאבדו אע"פ שאינן כאן מ"מ מהני עליהן מחשבה דהא אילו שאינן ראוין לאכול כמו שאינן הן מ"מ מהני עליהם מחשבה הדא אמרה שחטו שתאכל חצי חבורתו פסול. ר"ל דהא זהו כל עיקר הטעם דבמחשב על חולה וזקן אחד פסול. ע"ז אמר ר"ח קומי ר' יוסי דמיירי שהיו כולן חולין וזקנים כו' שהיו שם כשירין ושחטו לשם פסולין. כדאיתא בתוספת ז"ל במס' פסחים דף ס' ע"א ד"ה השוחט עיי"ש ועיי' בתוס' הרי"ד ותמצא מבואר ברוחב בע"ה: