1
א"ר זעירא הדא דתימא בשעיבה ע"מ להדל. פי' הר"ש ז"ל דבשעת זריעה הי' דעתו להדל אז פטור אבל אם עיבה ע"מ שלא להדל דבשעת זריעה זרעו ע"מ שלא להדל נתחייב בפאה אפילו אם מידלו אח"כ ונותן מן המשואר על הכל ואי דשוק וגורן ב' מינים הן וצריך ליתן מכל אחד ואחד ז"א דר"ז ס"ל גבי מחליק לשוק וגורן הוא ג"כ דוקא שזרען בתחלה לכך אבל כשנמלך אח"כ לשוק ולגורן לא הוי שני מינים דאזלינן הכל בתר הזריעה: