ואיזהו דבר של עולי בבל כגון הר הבית והעזרות והבאר שבאמצע הדרך ואיזהו דבר של אותה העיר כגון הרחבה והמרחץ ובהכנ"ס והתיבה אילין נדרים מה את עביד להון כדבר שיש לו מתירין או כדבר שאל"מ מסתברא מעבדינן כדבר שיל"מ דתנינן תמן שהזקן עוקר הנדר מעיקרו אמרו אינו עוקר אלא מכאן ולהבא פי' המפרשים ז"ל לא הבנתי האיך אינו עוקר אלא מכאן ולהבא וגם הנו"י ז"ל פי' לפי דרכו ולא מובן לי ונראה לפענ"ד דה"פ עפ"מ שכ' הט"ז ז"ל ביו"ד סי' שכ"ג דלפיכך תרומה לא הוי דבר שיש לו מתירין ובנדרים הוי דשיל"מ משום דמצוה לאתשולי עליה כדאיתא בדף נ"ט ולמה לן למצוה הלא כיון דיכול לשאל מה נפ"מ בין דאיכא מצוה בין דליכא מצוה וכתב ז"ל בנדרים כיון דאיכא מצוה למשאל על עיקר הנדר ע"כ הוי דשיל"מ משא"כ בתרומה דליכא מצוה למשאל על עיקר התרומה אלא משום התערובות הוא רוצה לשאל ע"כ הוי דשאל"מ משא"כ בנדר דכיון דעומד לשאל אף בלא התערובות על עיקר הנדר ונפ"מ בין אם עומד לשאל על עיקר הנדר או רק מכח התערובות עיי"ש היטב ובס' בית יעקב ז"ל כתב אם מכח התערובות מתחרט על עיקר הנדר מהני שאלה עיי"ש ועי"ז יתבאר היטב הירושלמי דשאל אם נדרים הוי דשיל"מ או לא אם נתערב דבר איסור בקונם בתערובות אם הוי דשיל"מ דיש לו היתר בשאלה או לא די"ל כיון דאינו שואל על עיקר הנדר אלא מכח התערובות לא הוי דשיל"מ כמו תרומה או לא וקאמר מסתברא מיעבדינן כדשיל"מ דתנינן תמן שהזקן עוקר את הנדר מעיקרו וא"כ נמצא דהוי דשיל"מ אף דהתערובות גורם לו להתחרט על עיקר הנדר מ"מ מהני כיון דסוף סוף זקן עיקר הנדר מעיקרו וע"ז מסיק אמרו אינו עוקר הנדר אלא מכאן ולהבא כלומר דלא מהני שאלה כיון דהתערובות גורם לו להתחרט על עיקר הנדר לא מהני שאלה דלא אמרינן דזקן עוקר הנדר מעיקרא רק כשמתחרט בלא"ה על עיקר הנדר אבל לא כשמתחרט על עיקר הדבר משום הגרמא דתערובות דהשתא כסברת הט"ז ז"ל ממש ע"ז אמר ודא מתניתן עביד ליה כדשאל"מ דתנינן תמן גידולי תרומה תרומה כו' גידולי הקדש ומע"ש חולין כו' ותני עלה בד"א בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין וחומר הוא בגידולין דאר"ז בשם ר' יונתן בצל של כלאי הכרם שעקרו ושתלו אפילו הוסיף כמה אסור שאין גידולי איסור מעלין את האיסור פי' דהא דקי"ל דבדבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין הוא בדבר שאין לו מתירין דצריך להיות בטל בכל התערובות ע"ז קמ"ל דבגידולין אינו בטל דחומר הוא בגידולין דהא כלאי הכרם דהוי דשאל"מ ועולה במאתים התערובו' ועכ"ז בגידולין אינו עולה וע"כ במקום דקמ"ל דאינה עולה בגידולין הוא ע"כ בזה שעולה בכל תערובות ולזה קמ"ל דבגידולין אינו עולה משום חומר דגידולין אבל בדבר שאינו עולה בכל תערובות לא צריך לאשמעינן דאינו עולה בגידולין וע"כ הא דתני בד"ב בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין קאי על כל המתניתן דרישא בתרומה דגידולי גדולין חולין הוא דווקא בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גדולין אסורין אף דתרומה עולה באחד ומאה אבל בגידולי גידולין אינה עולה בדבר שאין זרעו כלה ואי כל השנוין במשנתינו לא היה עולין בשום תערובות לא הי' צריך לאשמעינן בגידולין באין זרעו כלה ואך כיון דעולה בכל התערובות ע"כ קמ"ל דאינו עולה בגידולין וא"כ בנדרים דתנינן לקמן דף נ"ז ע"א גבי נדרים בד"א בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין ע"כ דס"ל דנדרים הוי דשאל"מ ועולה בכל התערובות דאי בכל התערובות אינו עולה מאי קמ"ל בגידולין משום חומר דגידולין הא בלא"ה אינו עולה אף בכל התערובות משום דהוי דשיל"מ אלא ע"כ דנדרים הוי דבר שאל"מ ועולה בעלמא ואינו עולה בגידולין דהא ראינו דקמ"ל דאינו עולה בגידולין רק משום חומר דגידולין אבל עולה בתערובות דעלמא וכל הקמ"ל הוא דגידולין חמורין מכל התערובות [ובזה ניחא הא דמביא הברייתא דתני עלה בד"א בדבר שזרעו כלה ולכאורה קשה למה מביא הברייתא ולא מביא המשנה גופה דגרסינן שם בסיפא הטבל גידוליו מותרין בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גדולין אסורין הוא משום דממתניתן לא הוי ידעינן רק בטבל משום דהוי דשיל"מ ולא הוי ידעינן דהוא משום חומרא דגידולין לפיכך מביא הברייתא דתני אכל המתניתן אף על בכורים ומדומע ותרומת חו"ל וספיחי שביעית דהוי דשאל"מ מ"מ אינו בטל בגידולין משום חומר דגידולין ע"כ ידעינן מהברייתא דעיקר הקמ"ל דמתניתן הוא משום הדברים דבטלים בתערובו' דעלמא אינו בטל בגידולין ומה דקאמר במתניתן הטבל גידוליו מותרין בדבר שזרעו כלה והתחיל בטבל הוא משום דהתחיל ברישא בטבל כדגרסינן אבל הטבל ומע"ר כו' גידוליו מותרין לפיכך מתחיל לפרש הא דתנינן הטבל ואינך דגידוליו מותרין הוא בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה לא בטל והעיקר לאו דקמ"ל דהטבל אינו בטל אלא דאינך דלקמי' לא בטל משום חומרא דגידולין אע"פ דבטלים בעלמא] ואי בלא הך מתניתא רק ממתניתא דקונם שאיני אוכל ושא"ט מותר בחילופיהן ובגידוליהן בד"א בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אסור לחוד הא"מ דהטעם הוא משום דנדרים הוי דשיל"מ ואיני בטל וגידוליהן לאו חמורים מתערובות דעלמא אבל מהך מתניתא דתרומות דמוכח דחומר הוא בגידולין ואפילו דבתערובות דעלמא בטל בגידולין אינו בטל א"כ ע"כ דנדרים הוי דשאל"מ דאל"כ למה נקט גידולין הא דשיל"מ אינו בטל בכל תערובות והא מתניתא עביד להון כדבר שיל"מ הרשב"א ז"ל גריס שאין לו מתירין דתנינן תמן שהנודר מן הדבר ונתערב באחר כו' תיפתר מין בשאינו מינו כדבר שיש לו מתירין ולשון הרשב"א ז"ל דמיירי במין בשאינו מינו ולעולם הוי נדרים כדבר שיל"מ ודע דהסוגיא הזאת מקומה לבתר מתניתן דה"ה ודוק: