1
ר"ז כדעתי' דאר"ז בשם רשב"ל הפריש קרבן נזיר קרבן מצורע על חבירו המתכפר הוא שעושה תמורה כבר מבואר הוא בדברינו לעיל בפ"ו דמס' דמאי פי' הירושלמי הזה דלר' שמעון ב"ל כיון דהמתכפר עושה תמורה ע"כ דשלי הוא כדאיתא במס' יומא דף נ' ע"ב בקביעותא מתכפרי או בגופיא מתכפרי עיי"ש וע"כ דקני גוף הקרבן להמתכפר א"כ ע"כ דשייך התרומה למי שנתרמה עליו ע"כ הט"ה הוי שלו עיי"ש בדברינו שם ודוק:
2
פתר לה בשלא היה ליה ט"ה בהן כצ"ל ומוכח היא ומכאן מוכח בזה התרומה שניטל דמים מן השבט כשמפריש על חבירו שייך הדמים לבעל הכרי ועי' בדברינו לעיל בפ"ו דדמאי שמבואר באורך ודוק: