לא צורכה דלא הפורש את שמע כו'. ר"ל לא צריכא אלא הכי איתמר במתני' הפורש את שמע הוא עובר לפני התיבה והוא נושא את כפיו כלומר כיון שהתחיל לפרוש את שמע יגמור הכל ושוב אין בכח לאחר לירד לפני התיבה ולישא כפיו אבל כיון דכבר הפטיר בנביא האיך שייך דהוא יפרוש את שמע אלא לא צריכה דלא דהכי איתמר במתניתין וכה"ג איכא בירושלמי לשון ל"צ דלא אלא הכי איתמר עי' במס' מעשרות פ"ה וע"ז פליג ריב"ח אומר כדי לזרזו כלומר לאו משום דהתחיל ע"כ יגמור ז"א אלא כדי לזרזו בפעם אחרת להפטיר בנביא כאוקימתא דר"פ וכדפרש"י ז"ל הואיל וממציא עצמו לדבר שאינו כבודו תקנו לו זו לכבוד עכ"ל ז"ל וע"כ לאו משום דהתחיל אלא כדי לזרזו שיהא מפטיר בנביא ע"כ תיקנו לו הכבוד הזה ופריך הגמ' על האוקימתא דמוקי דמתניתין הכי איתמר הפורש את שמע ישא את כפיו כו' א"כ היכי מסיים בסיפא אם היה קטן אביו או רבו כו' והא תנינן קטן לא יפרוש את שמע ומשני א"ר יודן כאן כשהביא ב' שערות וכאן בשלא הביא ב' שערות כו':