ניחא בן כרך שהלך לעיר. אם אינו עתיד לחזור למקומו בזמן קריאתן דהיינו בליל י"ד קודם שהאיר המזרח יקרא עמהם שהרי כאן נעשה פרוז לדעת ואם עמד כאן יום ט"ו נפטר שהרי כבר יצא מכלל מוקף אלא בן עיר שהלך לכרך ולו זמן מוקדם והרי קודם שנעשה מוקף חל עליו חיוב מקומו ויקרא כאנשי מקומו א"ר יוסי בשעתיד להשתקע כלומר אם נתן דעתו מתחלה בליל י"ד להשתקע כאן עד יום ט"ו יצא מכלל פרוז מעתה כן פי' הרמב"ן ז"ל במלחמות עיי"ש וכן משמע מפי' הראב"ד ז"ל שאצל הרב אלפס ז"ל דכתב דבי"ד הדבר תלוי דאם דעתו להיות בי"ד בכרך נעשה מוקף בי"ד דמפרזי נפקא לה לבן יומו והוא בן י"ד עיי"ש אבל אם בדעתו בליל י"ד קודם שהאיר המזרח לחזור לעירו קורא בלילה כמו במקומו והיינו דמסיק ר' יוסה והוא שיצא קודם שהאיר המזרח דעיקר החוב הוא קודם שהאיר המזרח אבל לאחר שהאיר המזרח לא נעשה עליו חיוב ע"ז פריך רנב"י מעתה גר שמל לאחר שהאיר המזרח כבר נפטר כיון דס"ל שלאחר שהאיר המזרח היא תשלומין על קודם שהאיר המזרח לפ"ז כשנתגייר [בימים קדמונים] לאחר שהאיר המזרח יהא פטור:
רבב"ח בעי בן עיר שעקר דירתו לילי חמשה עשר כו' ובן כרך שעקר דירתו בליל חמשה עשר. כגי' הגליון בשם ריא"ז בשה"ג: