בעון קומי ר' זעירא איתא חמי חל להיות לכרכים בשבת קורין בע"ש. ולא דחינן להכרכין ליום הכניסה חל להיות לעיירות בשבת ידחו ליום הכניסה וכל עיקר הקושיא למה ברישא כשחל י"ד בע"ש דאז חל להכרכין בשבת הכרכים קורין בע"ש ולמה לא ידחו ליום הכניסה ושאלו בני הישיבה מרבי זעירא בטעמא דכרכין מדוע לא ידחו ליום הכניסה כמו כשחל בשבת לעיירות דנדחו ליום הכניסה אבל לא שאלו אותו מדוע לא יקראו העיירות בע"ש ככרכים ז"א אלא שאלו על הכרכים מדוע לא ידחו ליום הכניסה כעיירות ע"ז השיב רב לא מפני כבוד כרכים דחלקו כבוד לכרכים שלא יהא כעיירות לדחותן ליום הכניסה שלא יהא אומרים ראינו כרכים ועיירות קורין כאחת ר"ל דין אחד לכרכים ולעיירות לדחותן ליום הכניסה וחלקו כבוד לכרכין שלא ידחו כעיירות ופריך הגמ' למה חלקו כבוד לכרכים לגבי עיירות ולא חלקו כבוד לעיירות לנגד כפרים כגון אם חל להיות בב' או בה' או בשבת הדין דעיירות וכפרים קורין ביום אחד והו"ל לחלוק כבוד לעיירות כשחל בב' ובה' שידחו הכפרים ליום הכניסה הקודם וכשחל בשבת שידחו הכפרים ליום הכניסה והעיירות יקראו בע"ש ונשאר בקושיא על הדין דרישא כשחל בע"ש מדוע לא ידחו הכרכים ליום הכניסה ע"ז קאמר אשכח תני בדינא דרישא כפרים ועיירות וכרכין קורין כאחת ר"ל דהתנא הזה לא חש כלל לחלוק כבוד לכרכים ולעיירות וס"ל בדינא דרישא כשחל בע"ש דכולם נדחין ליום הכניסה וכולן קורין ביום אחד ומסיק וההין תניא לא נסב אפי' לבירייה ר"ל אינו נושא פנים לבריות [ותיבת אפי' דימו המפרשים ז"ל דהוא לר"ת אפילו ז"א אלא אפי' הוא ר"ת אפיה ר"ל פנים] כלומר לא חשש לכבוד הבריות של כרכין ושל עיירות ולא נשא פנים להם וס"ל דכולן קורין ביום אחד כשחל בע"ש ומ"ט דאית ליה דכל הנדחה ידחה ליום הכניסה וע"כ צריך הכרכין לדחות ליום הכניסה וס"ל דאין להקדים כרכים לעיירות משום דכתיב שנה ושנה דצריך להיות כל השנים שוין דעיירות קודמין לכרכין כדאיתא בש"ס דילן דף ג' ע"ב ומסיק רבי אומר כולן ידחו ליום הכניסה כו' ר"ל דהאי תנא הוא רבי דרבי ס"ל כן שלא יקדמו כרכים לעיירות וס"ל כל הנדחה ידחה ליום הכניסה ועיין במסכת סנהדרין פ' כל ישראל ה"ב דגרסינן שם לשון נסיב אפי' למשמעות נושא פנים: