רבב"מ ר' עמרם ר"מ בשם רב המלוה א"ח ע"מ שלא לתובעו השביעית משמטתו והא תנינן בניחותא השוחט את הפרה וחילקה בר"ה ומר ר"מ דר' יהודא היא פי' דקאי על הא דקאמר ר' יהודא גבי הקפת חנות ראשון ראשון משמט פריך הגמ' וכי מפני שמקיף לו פעם שני' נעשית ראשונה מלוה ומשני הגמ' כיי דתנינן תמן השוחט את הפרה וחילקה בר"ה כן הוא גי' הגר"א ז"ל במס' שביעית פ"י ה"א וראוי לתובעו בר"ה בתמי' ואמאי משמט ואמר ר"ב בשם ר"ז במי שהוא ראוי להאמינו ומכיון שראוי להאמינו כמו שראוי ליתן לו מעות כן גי' הגר"א ז"ל וה"פ דאיש שהוא ראוי להאמינו א"צ ראוי לתובעו אלא דראוי ליתן מעצמו בלא תביעה וקרינן לא יגוש דהוא נוגש א"ע ולא בעינן נגישה לתובעו אלא נגישה ליתן וראוי ליתן וראוי לתובעו הכל אחד הוא ובר"ה הוי ראוי ליתן מעצמו ע"כ קרינן לא יגוש משום דאין נפ"מ בין נגישה דתביעה לנגישה דליתן והגם דגבי יו"ט אין ראוי לתבוע הלואת יו"ט מ"מ אבל ראוי ליתן בלא תביעה וכמו כן ס"ל לר"י גבי הקפת חנות אע"ג דאין דרך לתבוע גבי הקפת חנות עד שיקבץ סכום ממון כמו שכ' הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות מכל מקום כשמקיף פעם שני ראוי ליתן מעצמו וראוי ליתן הוי כראוי לתבוע יקרינן בי' לא יגוש ונעשית הראשונה מלוה ועיין היטב במס' שביעית פ"י ה"א ברידב"ז ד"ה ומפני וע"כ מביא ראי' להא דאמר רב"ב עמרם בר מתנה בשמו דרב דהמלוה את חבירו ע"מ שלא לתובעו השביעית משמטתו והיא משום דראוי ליתן מעצמו וקרינן בי' לא יגוש כמו בראוי לתובעו כההיא דהשוחט את הפרה וחילקה. בר"ה אעפ"י שאינו ראוי לתובעו אך מכיון שמאמינו ראוי ליתן מעצמו בלא תביעה ומביא ההיא דאמר ר"א דר' יהודא הוא לחזק הענין דהיינו טעמא דהשוחט את הפרה וחילקה בר"ה והיינו טעמא דר' יהודא דהכל הוא משום דראוי ליתן אעפ"י שאינו ראוי לתבוע: