לית הדא פליגא על רשב"ל דמר (רשב"ל) ר"א בשם רשב"ל מתניתא כגון שמעון ב"ע יושב לפניהן ומזידין ועשו שוגגי פי' דבמשנה הראשונה דר"פ גרסינן הורו ב"ד וידע אחד מהן שטעו או תלמיד שהוא ראוי להוראה וכו' הרי זה חייב מפני שלא תלה בב"ד וחייב קרבן. ובמשנה הזה גרסינן שוגגין ועשו מזידין הרי אלו פטורין מקרבן משום דהוי מזיד ומזיד לאו בר קרבן הוא וקשה הנך מתניתא אהדדי בשלמא בלא רשב"ל ניחא משום דמשנה הראשונה דתני וידע שטעו ואעפ"כ עשה שוגג משום דטעה וסבר מצוה לשמוע ד"ח כדאיתא בבבלי משא"כ במתני' דידן דתני מפורש ועשו מזידין ומזיד לאו בר קרבן הוא ע"כ פטורין אבל לר"א בשם רשב"ל דמוקי מתניתין דר"פ דהתלמיד הוא כגון שב"ע וידע שאסור לשמוע ד"ח במקום שטעו על שמאל שהוא ימין כדאיתא לעיל ומ"מ חייב בקרבן משום דנחשב הזדון לשגגה כדמסיק ומזידין ועשו שוגגין ר"ל אע"פ שמזידין מ"מ עשו שוגגין וכי יש זדון לשגגה ליחיד אצל הוריית ב"ד הוא לישנא דלעיל בר"פ וע"ז מוקי ר"א בשם רשב"ל כגון שב"ע והזדון נחשב לשגגה משום דהמזיד הזה פטור ממלקות משום דליכא מי שיתרה אותו כדאיתא לעיל [ועיי"ש בדברינו] א"כ קשיא מתניתין דידן דתני שוגגין ועשו מזידין פטורין מקרבן אמאי פטורין מקרבן מ"ש ממתניתין דר"פ דהזדון הזה נחשב לשגגה משום דליכא בי' התראה למלקות וכהס"ד דהכא גבי ציבור מיירי נמי דהציבור קבלו ההורייה דב"ד אך שיודעים שטעו ב"ד א"כ ליכא ביה התראה למלקות. ע"ז משני חברייא בשם רשב"ל בשלא קיבלו רוב הציבור עליהן ר"ז בשם רשב"ל בשבעטו אח"כ בההורייה וע"כ הוי זדון גמור משום דאיכא ביה התראה למלקות מה מפקא מביניהון קיבלו עליהן וחזרו ובעטו ע"ד דחברייא כיון שבעטו פטורין צ"ל חייבין. וע"ד דר"ז כיון שבעטו פטורין וכ"כ בפ"מ ז"ל דנתחלף בספרי הדפוס וטעות דמוכח הוא ועי' סוגיא הזאת מבואר יפה דברינו בפ"ק בהא דר"א בשם רשב"ל מתניתא כגון שב"ע: