תמן תנינן ההופך את הגלל בר"ה והוזק בהן אחר חייב בנזקו, תני ואסורין משום גזל, כהנא אמר והוא שהפכה ע"מ לזכות בה, אבל אם הפכה ע"מ שלא לזכות בה לא בדא ולענין נזקין לא בדא שנייא בין הפכה ע"מ זכות בה בין שהפכה ע"מ שלא לזכות בה, פי' הוא הכל מדברי כהנא דקאמר דבמתניתן תני תרתי, א' דקנה המהפך בהיפוך דאסור משום גזל אכל העולם, ב' דחייב בנזקו, ע"ז קאמר כהנא דלענין שזכה בהיפוך בעינן כונת קנין, אבל לענין שחייב בנזקין לא בעינן שיזכה אלא אפילו לא נתכוין בהם ולא זכה נמי חייב בנזקין, דס"ל מפקיר נזקיו חייב, [עיין במס' ב"ק דף כ"ט ע"ב ודף ל' ע"ב עיי"ש] ופריך הגמרא על כהנא ממתניתן דידן דלמה לענין נזקין חייב אפי' בשלא זכה בהם, והכא במתניתן דידן לענין מעשר לא חייב אלא בשנתכוין לזכות בהם. ומשני א"ר אבין תמן כתיב בעל הבור ישלם בעל הנזק ישלם, דפירש בעל הבור בעל הנזק מי שעשה הנזק ישלם, וכיון דהיפך ועשה הנזק חייב לשלם משא"כ הכא גבי מעשר כתיב עשר תעשר, משלך את מעשר ואין את מעשר משל אחרים: