אמר ר"י ד"ה היא שניא היא שהזוכה זוכה בדקה ואין המפקיר מפקיר בגסה, פי' דאתא אפילו כרבנן דסבירא להו דבמדה גסה פטור המוכר להפריש, מ"מ הכא אף דהפקיר במדה גסה, מ"מ חשיב מדה דקה הואיל והזוכה זוכה בדקה ואזלינן בהפקר בתר הזכי' דאין חשוב הפקר עד שיגיע ליד הזוכה ממילא חשוב ההפקר בשעת הזכי' ואז הוי במדה דקה ונמצא דיוצא מת"י הבעלים במדה דקה דהוא בשעת זכי', וע"ז פריך ולית הדא פליגי על דר"מ דר"מ אמר כיון שאדם מפקיר דבר יצא מרשותו א"כ הפקרו הפקר בגסה קודם הזכי', ע"ז משני שניא היא שהזוכה זוכה בגסה כצ"ל ואין המפקיר מפקיר בגסה ר"ל כיון דהמפקיר אין מפקיר בב"א אלא מעט מעט אע"פ שהזוכה זוכה אח"כ בב"א, מ"מ חשיב ההפקר במדה דקה דהא הפקרו הוי הפקר אף קודם הזכי' וא"כ לפ"ז נמצא דלא כר' יוסי דלדידי' אין הפקרו הפקר עד דמטי ליד זוכה, והוא זכה בב"א ומסיק אפילו על דר' יוסי לית הדא פליגי דר"י אמר אין הפקר יוצא מת"י הבעלים אלא בזכי' ואין הפקרו הפקר ר"ל עד שיגיע ליד הזוכה ונמצא דחשוב ההפקר בגסה, שניא היא דלר"י מוקמינן איפכא שהמפקיר מפקיר בגסה ואין הזוכה זוכה בגסה כצ"ל דאפי' דההפקר הוי בגסה אבל כיון דהזוכה לא זכה בגסה אלא בדקה חשיב ההפקר בדקה ונמצא דלר"מ אף דהזכי' בגסה מ"מ ההפקר בדקה ולר' יוסי אפילו דההפקר בגסה מ"מ הזכיה בדקה, וגי' זו מוכרחת היא: