א"ר יונה מתני' בעניי חברים ובאכסניא כר"י פי' דוקא בשעניים חברים דיתקנו בעצמם וכן באכסניא בהכנסת אורחים אפילו לעשירים נמי בחברים כדמסיק דאם לנו חייבין ע"פ הדין ובודאי יעשרו מה שאין כן בעניי עם הארץ דלא יעשר אין מאכילין ור"י ס"ל דאפילו בעניי ע"ה נמי מותר כדמפרש דא"ת דווקא בעניי חברים א"כ את נועל דלת בפני עניי ע"ה דלמה יתן להם מעושר הלא טוב לו יותר ליתן לעניי חברים ולא יצטרך לעשר ע"כ התירו חכמים ליתן לעניי ע"ה דמאי אע"פ שיש לחשוש שמא לא יעשר העני ע"ה, מ"מ הקילו והתירו חכמים גבי דמאי משום נעילת דלת וס"ל לר' יונה ור"י דעני אינו רשאי לאכול דמאי אלא דבעה"ב מותר ליתן לו והעני בעצמו מתקן רק דר"י ס"ל דוקא בחברים התירו משא"כ בע"ה דחשוד שלא יתקן ור"י ס"ל דהתירו חכמים אף לע"ה משום נעילת דלת, ופריך מה מקיים ר' יוסי לאכסניא הא מוקי דמיירי בע"ה ג"כ דהא בעשירים לא שייך נעילת דלת ומסיק דמוקי בעכו"ם ופי' בשנו"א ז"ל בשם תוס' ז"ל דקמ"ל דאע"ג דאין פורעין חוב מדמאי מ"מ כיון דבעכו"ם הוי רק משום דרכי שלום לא חשוב פורע חוב, ומסיק בשנות אליהו ז"ל דהירושלמי חולק עם הבבלי דס"ל בכמה מקומות דמוכח מכמה משניות דעניים רשאים לאכול דמאי בלא תיקון ואילו בירושלמי ס"ל דהעני צריך בעצמו לתקן ועיין בתוס' ותמצא האיך יתוקם הנך משניות לשיטת הירושלמי: