רבי בון בר חייא בעי קומי ר"ז מנחה שנתערבה בחולין כו' עד סוף הסוגיא. פי' דהנה קי"ל במס' תרומות פ"ג ה"ה דלא קידשו מדומעין כשהתרומה מדומע עם חולין ביחד בשעת החלות קדושת התרומה ולא משום שירים ניכרים אלא משום דלשון הרמה לא נופל במדומע. ושיטת הירושלמי בפ"ה דמס' תרומות גבי נבילה בשחוטה דהמבטל אינו יכול להיות כהבטל והבטל יכול להיות כהמבטל כדאיתא בכמה מקומות בבבלי ס"ל להירושלמי דב' הכוחות שוין הן דאינו יכול לגבר כח אחד על חבירו דלהמבטל יש לו הכח שלא יאסר אותו הבטל משוים כח המבטל שלו דאינו יכול לעשות כהבטל. ולהבטל יש לו כח שלא יבטלנו המבטל ולעשות אותו כאילו אינו ז"א דהא הבטל יש לו כת דראוי לעשות כהמבטל וע"כ אינו בטל לעצמו וכמאן דאיתא דמי וע"כ מטעם זה בטל המגע משום כח המבטל ולא בטל הסיטה של הנבילה משום כח הבטל עיי"ש ולפ"ז מבואר סוגיא דידן דרבב"ח בעי קומי ר"ז מנחה שנתערבה בחולין אם יכול לקמוץ הקומץ ממנו דהא המנחה הוי כטבל והקומץ הוי כתרומה בהרמה כדאיתא במס' יומא דף כ"ד ע"א עיי"ש והוי המנחה שנתערב בחולין כטבל שנתערב בחולין ע"כ מיבעיא לי' אם יכול להוציא הקומץ מן התערובות ולהתיר שירים לאכילה אם קורא אני עליו והנותרת מן המנחה או לא ע"ז א"ל וכי טבל שנתערב בחולין קורא אני עליו ונתתם ממנו את תרומת וגו' וכמו דטבל בחולין אין אני קורא עליו ונתתם ממנו את תרומת וגו' משום דקידשו מדומעין וכן גבי מפריש מקצת תרומה בפ"ד דמס' תרומות דאינו יכול להפריש הוא ג"כ משום דמעורב טבל וחולין ואינו יכול להפריש תרומה משום דקידשו מדומעין דבעינן מסוים ועיין בדברינו שם דמפורש כן הסוגיא שם כן נמי בקומץ דמנחה ע"ז השיב לו רבב"ח וכי טבל בחולין פשיטא לך שאינו מוציא עליו ולא על מקום אחר אפילו אם פשיטא לך שאינו מוציא על מקום אחר אבל ממנו עליו שפיר מוציא בטבל שנתערב בחולין והראי' ממתניתין דידן דתנינן דמוציא ממנו עליו אמרין לית הדא דר"ז תתיבה על דרבב"ח דהא שפיר מביא רבב"א ראי' ממתניתין דידן דמוציא ממנו עליו ומפרש הגמ' באמת למה נחלק בין ממנו למקום אחר לממנו עליו ע"ז מפרש משום דאזלינן בתר ב' הכוחות כנ"ל וע"כ בשעה שמוציא ממנו עליו הואיל ואין החולין ראוי לעשות טבל כיוצא בו חולין שבו מבטלין אותו וכיון שכבר נתבטל הטבל בחולין מדאורייתא וע"כ אין כאן שוב חייוב תרומה מה"ת וכל החיוב דתרומה בכל כרי הזה הוא רק מדרבנן [כדאיתא בר"ש ז"ל] וע"כ שפיר מוציא כל החיוב ממנו עליו דהתרומה מדרבנן. משא"כ כשהוציא ממנו למקום אחר דאז כשלא לנגד המבטל לא נתבטל הבטל וכמאן דאיתא דמי משום הכח שלו דטבל ראוי לעשות חולין כיוצא בו ואינו בטל מדאורייתא לגבי עצמו וע"כ האיך יוציא ממנו על מקום אחר דהא אי אפשר להוציא על מקום אחר משום דמדומע תרומה וחולין ולא קידשו מדומעין ואי דיוציא על טבל טבול מדרבנן למקום אחר דאז גם מהחולין שבכרי הזה יכול להתקדש על תרומה משום דמדרבנן חשיב כל הכרי הזה טבל מדרבנן ג"כ ז"א דהא א"כ תורם מן טבל דאורייתא על טבל דרבנן דהא חלק הטבל שבו לא נתבטל מדאורייתא. וא"כ האיך יתרום מטבל דאורייתא על טבל דרבנן הא הוי כמו מן הנקוב על שאינו נקוב וכן על טבל דאורייתא לא יכול לתרום דהא הוי קידשו מדומעין דמדומע חלק התרומה וחלק חולין דהא מדאורייתא נחשב חלק החולין כחולין והא דהחולין נחשב כטבל הוא רק מדרבנן והאיך יפטור טבל מדאורייתא ע"י טבל מדרבנן ואפילו אם יפריש כל השיעור של תרומה לפי המדומע מן הטבל דאורייתא לא מהני ג"כ דהא קידשו מדומעין מדאורייתא ע"ז אמר ר"י הדא אמרה טבל שנתערב בתרומה הואיל ואותו הטבל ראוי להעשות תרומה כיוצא בו אינו בטל ר"ל דבהא אפילו למקום אחר נמי שפיר דמי דהא ביה לא שייך קידשו מדומעין כיון דהכל הוי תרומה ואח"כ מקשה. הגמ' ולית הדא דרבב"ח תתיבה על דר"ז כלומר דכל עיקר האיבעיא שלו קשה דהא במנחה בקומץ לא שייך קידשו מדומעין [כדאיתא בתו"י ז"ל במס' יומא דף כ"ט דאם המנחה נתקדשה בכלי ונקמצה ממנה הקומץ שלה אפילו שלא כדין כגון בלילה לא שייך גבי הקומץ. דלא נתקדשה לקומץ ותהי' טבל ז"ח כיון דכבר נתקדשה המנחה בכלי שלה שוב הקומץ שנקמץ ממנה לא יכול להיות שלא נתקדש אפילו בכל אופן שהוא אפילו בלילה וע"כ הוי קומץ פסול משום לילה אבל אין סברא לומר שלא נתקדש לקומץ כלל אם לא היכא דלא נתקדשה המנחה בכלי עיי"ש בתו"י ז"ל הנ"ל] דממ"נ אם שלמעלן בטל ר"ל הקומץ נתבטל בחולין א"כ מאי מיבעיא לי' כלל אם נתרת המנחה דהוא שירים לאכילה דהא פשיטא דהמנחה ג"כ נתבטל בהחולין וא"צ לקומץ כלל. ואם שלמטן אינו בטל ר"ל המנחה לא נתבטלה א"כ מאי מיבעיא לי' על הקומץ פשיטא דהוי קומץ כיון דלא נתבטל אצל החולין ואי דמעורב בו חולין מאי איכפת לן כיון דכבר קידש. וכיון דכבר קידשה בכלי בעודו במנחה וע"כ כשנקמץ אח"כ אין סברא לומר דיחזור לטיבלי' לרבנן דבן בתירא במס' מנחות דף ו' והכא אין כאן פסול על הקומץ אלא החסרון בעיקר הקידוש דלא יכול להתקדש במדומע וזה לא שייך לרבנן דבן בתירא כיון שכבר נתקדשה המנחה וכמבואר בתו"י ז"ל הנ"ל: