הא במקום שנהגו למכור מוכר לו אפי' בית דירה ומשכיר לו אפי' בית דירה ר"א ר"ת ב"ח בשם ר"א בר"י ואפי' תיבה קטנה כגון בורסקי שבצידון לא סוף דבר כולה אלא אפילו בית אחד פי' הפ"מ ז"ל אפילו בית קטן אסור להשכיר לו לבית דירה ואינו מובן מאי נ"מ בזה ובאמת הפי' מובן מאוד עפ"י שכ' התוס' ז"ל במס' ע"ז דף כ"א ד"ה אף וז"ל ז"ל דהא דכתב רחמנא ולא תביא תועבה אל ביתך איכא למימר דלא אסור אלא בבית הישראל עצמו שהוא דר בתוכו בעודו דר בו כו' כו' ושכירת בית דירה אינו אסור אלא מדרבנן ולא גזרו אלא בא"י אבל בחו"ל לא גזרו עיי"ש דלפיכך מותר בחו"ל להשכיר בית לעכו"ם אעפ"י שהוא מכניס בתוכו עכו"ם משום שכיון דהישראל אינו דר בתוכו אינו אסור אלא מדרבנן ולא גזרו בחו"ל ולפ"ז מובן מאוד הסוגיא הזאת הא במקום שנהגו למכור מוכר לו אפי' בית דירה דהוא בחו"ל דלא גזרו רבנן ומשכיר לו אפי' בית דירה והי' הא"מ דמותר למכור ולהשכיר דוקא כל הבית אבל אם משכיר לו חדר מיוחד מן הבית הא"מ כיון דהוא תחת גג וכיפה אחת אסור. ע"ז קמ"ל דכיון דמיחד לו חדר אחד מיוחד אפילו תיבה קטנה כגון בורסקי שבצידון שנעשית חדרים חדרים מותר להשכיר לו חדר אחד כיון דהישראל אינו דר בחדר המיוחד לנכרי מותר דלא סוף דבר (ר"ל דלאו דוקא) כולה כל הבית מותר אלא אפי' בית אחד מן הבית נמי מותר כיון דמיחד החדר הזה בעד העכו"ם לבדו ואין הישראל דר בתוכו ולא אסור אלא דוקא כשישראל דר ג"כ בחדר אחד עם העכו"ם. וע"ז מסיק הא דאיבעיא לן בעלמא במס' מעשרות בשתים ונעשו אחד או באחד ונעשו שתים אם אמרינן דכבר נאסרה כשהי' בית אחד או אזלינן בתר השתא דנעשו שתים או להיפוך בשנים שנעשו אחד: