חברייא אמרי טעמא דר' ישמעאל משום בריה דמועדא דשייך לחג כמו החג בעצמו כמו אסרו חג. אמר ר' בא כיון שהוא יודע שאסור לך לישא וליתן עמו הוא ממעט בשמחת אידו והוי לאחר אידיהן כמו לפני אידיהן מה מפקא מביניהון למכור לו דברים שאינן מתקיימין ע"ד חברייא אסור פי' דהא לפני אידיהן אינו אסור אלא דבר המתקיים בתוך המועד אבל למכור לו לפני אידיהן דבר שאינו מתקיים במועד מותר כיון דלא חזי לי' במועד לא אזיל ומודה כדפרש"י דף ו' ע"ב אבל במועד גופי' אסור אפי' דבר שאינו מתקיים וע"כ לחברייא דלדידהו יום שלאחר אידיהן הוי בריה דמועדא והוי כיום איד בעצמו משום דשייך להחג ע"כ אפילו דבר שאינו מתקיים אסור למכור אבל לר' בא מותר דהא לא חמור לאחר אידיהן מלפני אידיהן. וכיון דמותר לפני אידיהן למכור דבר שאין מתקיים כן מותר נמי לאחר אידיהן ועיין בתוס' ז"ל והרא"ש ז"ל דף ו' ע"ב דפירשו שם לא אסרו אלא דבר המתקיים דהוא מכר דווקא אבל לא ליקח. ובירושלמי מפורש הוא כן דקאי אמכר דווקא כדגרסינן למכור דבר שאינו מתקיים. מפורש מכר דווקא: