(י) בתחילה והלכו כו' פי' בתחלה תדרוש פשטי המקראות ואחר כך כו' תבוא לדרשא דעולה על הרהור הלב:
(יא) ע"ד דר' תנחום כו' נטפלו בהן והלכו כו'. ולפ"ז קידשם קודם שהלכו לביתם מכל חטא המצוי בעת המשתה כמ"ש סקבא דשתא רגלא:
(יב) ע"ד דר"מ כו' ולאחיותיהם בסעודה שזימנם לסעודה כד"א ואל העם כו' כ"ה בילקוט ולפ"ז איוב היה עושה להם סעודה בביתו אחר שהקיפו ימי משתה האחרון זה לזה והיה מקדשם ומזמנם לסעודתם ומטהרם בעולות קודם שיכנסו לסעודתו שיבואו לביתו כבר נקיים:
(יג) עכשיו שאין קרבנות מהו להתעסק בהם וכ"ה בפסיקתא דאת קרבני לחמי וכצ"ל ור"ל אם יש בהם חיוב להתעסק או הן רק כהלכתא למשיחא:
(יד) בזכות משניות שבהם ניכלל כל דינין הנוהגין ושאינן נהוגין משא"כ בתלמוד [שעל סדר טהרות לא נתחבר תלמוד. ואף על קדשים שנתחברו (בבלי וירושלמי רק שהירושלמי נגנז מאתנו אח"כ מטעם שכתבתי ע"ז במ"א בלקוטי בס"ד) לא היו רגילין בו כ"כ. שאף בברייתות תוספתא של קדשים לא היו רגילין רק בשל ד' סדרים הנהוגים כמ"ש התוס' בב"מ (קי"ד) ע"ש]:
(טו) מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה וכי יש כו' כצ"ל:
(טז) אשר עשו וגו'. וישמרו את כל צורתו ואת כל חוקותיו ועשו אותם וכי יש כצ"ל: