(א) הן די תליא מרי זיינו כו'. ב"מ פ"ד:
(ב) מרצחים עבדין קטוליא להוציא שלא נפרש מרצחים שם התואר כלומר עתה ילינו בה אנשים מרצחים:
(ג) מקום שנעשה מדה"ד בדוהמ"ב שמה הרשע שמה וימח את כל היקום כדתנן דוהמ"ב אין להם חלעוה"ב (ובירושלמי שם ילפינן לה מהאי קרא) ורוה"ק צווחת כו' מדה"ד בסדומיים וה' המטיר על סדום שמה הרשע כדתנן אנשי סדום כו' בדין ורוה"ק צווחת כו' כצ"ל. והענין לומר שלכאורה הוא כעוות הדין ח"ו שכבר קיבלו עונשם בעוה"ז ונימוחו מעוה"ב ג"כ וע"ז רוה"ק משיבה כי גדלה עוונם מנשוא:
(ד) מכינותינו ויד עני ואביון לא החזיקה (יחזקאל טז) לקמן נאמר הנפש נתנה במקום המשפט וחוטאת. זה ג"כ בא לדרוש מקום המשפט שמה הרשע (ומפני זה הובא דרשת פסוק זה לכאן):
(ה) מקום שהפכתי קללת בלעם כו'. שזה היה בשטים בערבות מואב כמ"ש (מיכה ו) ומה ענה אותו בלעם בן בעור מן השטים:
(ו) אכול הדם כי הדם הוא הנפש ואת יוצאת וחוטאת נפש כי תחטא בשגגה כצ"ל ותפס איסור דם בחטאת כדרך הש"ם למינקט חטאת חלב וחטאת דם כמ"ש התוספות בכמה מקומות ויש לפרש שבא לדרוש סוף המקרא דלעיל מקום הצדק שמה הרשע מקום שהצדקתים בו ואמרתי כי הדם בנפש יכפר שמה הרשע שמה אוכלים הדם וחוטאים בו: