(א) מיצטרא מכירין. הוא מין כלי צדו א' מצטירא תרווד וכף וצדו א' מכירין חרב (והיה לתשמיש אנשי החיל שבכף החרב היו יכולין לאכול) [והמציאו זה חיילות ראמולוס לרמוז לעל חרבך תחיה]:
(ב) רקק בה וכבת. כמדומה שצ"ל נשב בה וכבתה והיא נשיבת רוח פיו המכבה את האש. וא"ש לפ"ז הנמשל שבמוצא א' של הפה נכללים ב' פעולות הפכיות. אבל לגי' הספר הכבוי הוא ע"י הרוק:
(ג) ארחב"א כו' כלכלה של תאנים. אפשר בא להוסיף מעשר תאנים דרבנן ובראשונה בככר טבול הוא מה"ת (ואפ"ל עוד שבא להוסיף כלכלת תאנים שבא חוב המעשר ע"י הלשון כגון שקרא עליו שם לתרומה וכדתנן ספ"ב דמעשרות דכלכלת תאנים שתרמה חייב במעשר ג"כ.) והר"מ ברלין הגיה כגי' השוח"ט מזמור נ"ב כלכלה של תאנים בידו אכל ובירך חיים ביד הלשון אכל ולא בירך מות ביד הלשון:
(ד) כך יהיה לשונכם רך כו' לפיכך כו' תמכרו ממכר. עמ"ר ועי' ב"מ (נח:) ואפשר לשון את עמיתך דרש שהוא לשון אחוה וריעות שיהיו נדברין בנחת זל"ז: