(ו) שתקתיה מפני כבודך. כמ"ש בבמ"ר פ"כ שחס הקב"ה על כבודן של בריות וסתם פי הבהמה שאלו היתה מדברת כו':
(ז) מלך שלפניך אל תקלל כו' מלך שבדורך כו'. שרי הדרשות ענין א' הם רק לדרשא שנית על שאול בייחוד לכן נקט שבדורך. ולל"ק כל מלך שלפניך בדורך קאמר:
(ח) אזנים לדרך כו'. שוח"ט מזמור ז' ועב"ר פע"ד:
(ט) ר"ח בר אבא ובר קפרא ח"א כו'. שה"ר פ"ב פי"ב:
(י) הטבה כהטבת נרות כו' קטרת כו'. נראה ר"ל היטיבו פועל יוצא שכביכול הטיבו לב שלמעלן בדבריהם הטובים וכלשון הטבה האמור בנרות שפירשוהו כן (בזוהר נח ג:) (ויחי רמ"ד:) ובכ"מ דאדליק בוציניא לעילא. וכן בקטרת (אף שלא מצאנו בו לשון הטבה הרי הוא עולה לריח ניחוח לה' לשכך כל זעם כמ"ש בזוהר ב"כ וכתיב (משלי כז) שמן וקטרת ישמח לב) וכנגד זה בא לפרש באידך קול לרעה שח"ו לא פעלו למעלה כלום בהקצפתם רק להם הוא קצפון כמ"ש שחת לו לא בניו מומם:
(יב) מלך אל תקלל זה משה כו' שהוגד למשה מסיני הוצא כו'. אפשר דרשא זו סובר כפירוש שהביא רבינו בחיי דהאי ויקלל על משה קאי ע"ש: