1
(ל) רחוש. עמ"כ ועיקר הפי' מרובה בגדולין כמו יער כמו חרש שהוא יער וע"ע ערך חש ג' שגורם רחישת קנים במקום חרישת קנים שהוזכר במדרש בכ"מ. ומ"ש המ"כ שהערוך כתב עיקר הגי' דחוס. אמת שכתב כן מפני שהיה לפניו הגי' דחוש בדל"ת (וע"ש שכתב בפרק קמא דסוכה וליתא לפנינו ונראה שצ"ל בפסקא קמא דסוכה ור"ל בפסיקתא וכי"ב בערוך בכ"מ) ונדחק לפרשו. אבל גי' שלפנינו רחוש בריש נכונה: