1
(א) והגיל שלו של מרגליות. הוא משל לקרן שכרו הצפון לעוה"ב כמו הגיל שהוא טמון ואין נראה רק קולו נשמע והוא משל פירותיו שאוכל בעוה"ז ומטיב בהן לאחרים ג"כ. אבל עיקרו הצפון לעוה"ב לו לעצמו ואין לזרים אתו:
2
(ב) ואין עושין פירות. איפשר ר"ל שאין לעבירה שלהם פירות וכדדרשינן בספרי האזינו פסקא שכ"ד ובירושלמי ספ"ק דקדושין ודפיאה ממקרא זה אבל איננו כ"כ מענין המאמר:
3
(ג) אוי לרשע רע לעצמו ורע כו' כצ"ל:
4
(ד) להיכן אנו נמשכין לג"ע. משום שרוב משיכת בהמה אחריו הוא לטבח. לכן מפרש כאן כדכתיב בתריה ירויון כו':