(כ) על אדני פז אלו פרשיות כו' תנחומא ס"פ בהר:
(כא) דאר"י אילו שנוהגין כו'. לעיל פ"ט:
(כב) ולאשתך אינה ממתין שתשמור לנדתה. דרש לא תאכלו על הדם לשון נקי כמו אוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת ספ"ו דכתובות וכ"מ במ"ר בשה"ר פ"ה פי"ב:
(כג) עד שימצה דמה. פשטיה היינו עד שתוצא נפשה (בדמה כי הדם הוא הנפש) וכדדרשינן אזהרתו מלא תאכלו על הדם (סנהדרין ס"ב) וכן יתפרש כפשוטו הא דשאול דחוטאים העם לאכול על הדם:
(כד) בת י"ד כו'. עיין בהגר"א י"ד ס"ח סק"ד ומדשני לכתוב בזה ולא. כתיב ושחטתם פה דרש דלרמוז על הסכין קאתי:
(כה) אימת פרע לו כו' בשביל שטרח לבדוק סכין המציא לו חרב (ואף שלסדר הכתובים משמע שהיה זה קודם מעשה דושחטתם בזה י"ל בשביל שהיה מוכן אצלו סכין כזה לשחיטה מקודם המלחמה זכה שהמציאו לו חרב):
(כו) על הדבר הזה. עמ"כ ובבמ"ר רפ"י מסויים ששחיטה צורך מזבח: