1
(טו) שגישתון אורחא (וע"ז אין צריך ראיה שהוא פשט המקרא) ד"א תשגשני שגשתון בי כד"א כסף סיגים מצופה של חרש שפתים דולקים ולב רע הה"ד ויפתוהו כו' כצ"ל:
2
(טז) דאר"י בשם ר' יוסי הגלילי בשעה כו'. שמ"ר פמ"א ע"ש:
3
(יז) מה"מ שקרוי חשך. שמחשיך פניהם של בריות ושמעו את הקול מתוך החשך. לומר שגם החשך לא יחשיך מהם קול הדבור. שהיו חיים לעולם:
4
(יח) אלא חירות ר"י ור"נ ורבנן כו'. שמ"ר פל"ב וש"נ:
5
(יט) רי"א כו' מכה מתשת ורבנן אמרי כו' מכה גברתנית ואיזו זו כו' ה"ה בבמ"ר פ"ז וכצ"ל. דר"י מפרש אנוש לשון חלוש שמתשת הגוף ורבנן מפרשי אנושה חזקה שהמכה גברתנית (ולגי' הספר אולי י"ל מכה מגרת נמשכת וכדדרש לעיל פי"ז נגרות ביום אפו על הצרעת או איפשר צ"ל מגרעת ר"ל פותחת בבשר):