1
(יד) שיאו לרומא. ע' בהגהותי לב"ר פי"ט בס"ד:
2
(טו) אף הוא מזוהם כלומר להמצורע שלוקה בצרעת על גסות הרוח שהעלה שמים שיאו:
3
(טז) תמן ליה ולא מכירין ליה שכיון שכתוב רואיו הרי ישנו בעולם ואיך אומרים איו אלא שאין מכירין שנשתנה ע"י צרעתו וכאיוב. על שום דכתיב זאת תהיה כו' מוציא שם רע. כמ"ש (בערכין טז:) הוא הפריד בין איש לאשתו כו' לכן בדד ישב ויתרחקו הבריות ממנו: